<h1>ארחות חיים הלכ' כתובות סימן כ"ח</h1>
<h2>דף נא:</h2>
אמרה לו אשתו שזנתה תחתיו ברצונה אין משגיחין בדבריה שמא עיניה נתנה באחר אבל אבדה כתובתה עיקר ותוספת ואבדה הבלאות שהרי הודת בזנות ואם מאמינה וסומך דעתו עליה הרי זה חייב להוציא ואין ב"ד כופין לגרש אשתו בדבר מדברים אלו עד שיבואו שני עדים שיעידו שזנתה בפניהם ברצונה ואחר כך כופין אותו להוציא. ואם זנתה בשגגה או באונס מותרת לבעלה ישראל בין שאנסה ישראל בין שאנסה גוי ואע"פ שסופה ברצון ואפילו אמרה הניחו לו שאלמלא לא אנס הייתי שוכרתו הרי זו מותרת לבעלה.
<h2>דף קא.</h2>
האשה שזנתה תחת בעלה אין לה כתובה לא עיקר ולא תוספת ולא אחד מתנאי כתובה שהרי מעשיה גרמו לה להאסר על בעלה והאיך דין נשים אלו בנדוניא שלהן כל אשה שנדוניתה קיימת אפילו זנתה נוטלת שלה והולכת.
